מדריך להכנת עבודה סמינריונית: חלק ראשון

images (28)

סמסטר שלם הקשבת להרצאות בנושא שמעניין אותך יותר או פחות, הגעת להרצאות ואף בחרת לך נושא לעבודה סמינריונית. איך להתחיל? מה לעשות כדי שהעבודה הסמיניריונית תצליח?. במקרים רבים עבודה סמינריונית יכולה להוות קיר טיפוס מאתגר ביותר. היא כוללת איסוף חומר, התייעצות עם המרצה או המנחה, קריאה של טקסטים רבים ועוד. יש טעם רב בלהפוך חוויה זו לחוויה מאורגנת יותר וזו הכוונה של הכתבה הבאה.

שלב ראשון: תכננו בגדול. קחו לוח שנה חודשי וסמנו את הזמן בו אתם מתכננים להגיש את העבודה הסמינריונית – כשבוע לפני מועד ההגשה שקבע המרצה. עשו זאת כדי להיות מוכנים למקרה בו לא תעמדו בזמנים שאתם מתכננים. חלקו את עבודת הסמינר לחלקים. איסוף חומר, קריאת החומרים הנדרשים, מפגש עם המנחה, כתיבת החלק התאורטי, מחקר, כתיבת החלק המחקרי, הגהה ועוד קטגוריות המתאימות לעבודתכם.

סמנו בלוח החודשי את הזמן שתקדישו לאותו החלק בעבודה הסמינריונית. הזמן המינימלי לעשיית כל אחד מהחלקים לא יכול להיות נמוך משעתיים בהן ניתן ללמוד באופן מרוכז ובין לבין לעשות הפסקות קצרות. נסו לעשות הפסקות של 10-15 דקות ולא יותר. כוונו התראה בשעון או בסמארטפון לזמן אותו אתם מעוניינים להשקיע במשימה וצאו לדרככם.

שלב שני: פתחו יחסים טובים עם המרצה שלכם. שוחחו על העבודה הסמינריונית. לפני השיחה כתבו לעצמכם בנקודות על מה תרצו לשוחח, כתבו נקודות להבהרה,אל תתביישו לבקש פירוט נוסף של דברי המרצה במקרה שלא הבנתם. דברו על הצרכים המיוחדים שלכם: הארכת זמן ההגשה, צורך במתן הסברים נוספים ועוד. חלק מהמרצים יתאמצו למתן הנגשה טובה יותר של העבודה הסמינריונית. לפגישה זו הביאו אתכם מכשיר הקלטה כדי שתוכלו להאזין למפגש בשנית במידת הצורך.

שלב שלישי: מפו את החומרי הלימוד שאספתם. כתבו את כל הכותרות על דף מאורגן וסמנו על פי סדר עדיפויות איזה מאמר הוא המאמר המתאים ביותר לנושא העבודה ואת החלק הרלוונטי ביותר שלו. אין צורך לקרוא את כל המאמרים או את המאמרים במלואם. את המאמרים החשובים ביותר יש לקרוא, על האחרים ניתן לרפרף.

אם אתם מתקשים בנושא הקריאה – אל תהססו, היעזרו בשותפים לעבודה הסמינריונית או סטודנטים נוספים שהשתתפו בסמינר. צרו מפגש בו דנים על המאמרים, ושבו תוכלות לתרום באופן אחר שאיננו כולל קריאת מאמרים. לדוגמא, ארגון המפגש, הקלטתו ושליחה למשתתפים, העלאת שאלות לגבי המאמרים וכתיבת סיכום המפגש.

מדריך להכנת עבודה סמינריונית: חלק שני

דחיינות, ההפרעה הבלתי מאובחנת של הסטודנטים, התופעה שבגללה תחפשו את זמנכם האבוד, תרוצו אחר המילים על מנת להספיק, תבלו לילות חסרי שינה בכתיבה אינטנסיבית ותוציאו תחת ידכם עבודה סמינריונית בינונית ולבסוף מתוך שינה תאמרו: "יכולתי יותר". אז, איך מתמודדים ומנצחים את הדחיינות?

הדרך איננה פשוטה וברוב המקרים לא מנצחים את הדחיינות אלא מפחיתים אותה. אך תחילה, בואו ונכיר את הדחיינות. הגדרה אחת של דחיינות היא הימנעות ממשימה אברסיבית, כלומר לא נעימה.

סטודנטים רבים המתמודדים עם לקות למידה או ADHD חוו בעבר חוסר הצלחה בנושאים לימודיים בגלל הקושי שלהם, על כן הם מתועדים במחקרים כדחיינים יותר מהסטודנט הממוצע. אך אל דאגה- איגדנו מספר טיפים על מנת לסייע לכם לבנות סביבה לימודית והתנהגותית נקייה מדחיינות.

1. הימנעו מטלויזיה, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, וואטסאפ וסמארטפונים. איך נמנעים? דואגים שלא יהיו בסביבתכם. את הפלאפון שימו מחוץ לחדר וודאו שישמור על שקט. את הפייסבוק הגבילו לצפייה דרך הסמארטפון, סגרו טלויזיה וכו'. כמו כן, עשו הפסקות מרוכזות אחת לזמן למידה בהן תגלשו באינטרנט, תדברו בטלפון ועוד. על הפסקות אלו להיות מחוץ לחדר הלמידה. חדר הלמידה מיועד רק ללמידה.

2. רשמו בדף בצד מטלות שעולות בזמן הלמידה על מנת לא לפגוע ברצף הלמידה. גם אם מדובר בנושא חשוב, הוא יכול לחכות כ- 20 דקות עד ההפסקה הבאה.

3. בחרו נושאי עבודה מעניינים על מנת להימנע משעמום. לכאורה, עצה זו נראית ברורה אך סטודנטים רבים בוחרים נושאים שמשעממים אותם לעבודות סמינריונית בגלל שהנושא נראה להם קל או שזה הנושא שהשותף שלהם לעבודה בחר.

4. השתמשו בקנבן אישי על מנת לנהל את המשימות העומדות לפניכם ותגמלו את עצמכם כאשר הצלחתם לעמוד במשימה בעלת דרגת חשיבות גבוהה.

המלצה #1: איך נרשמים לקורסים?

SB_hjelp

האוניברסיטה היא עולם חדש לגמרי. אפילו אם התיכון עבר לכם בקלות, אל תהיו מופתעים אם תתקלו במהמורות באוניברסיטה. עכשיו זה תלוי בכם לפתח משמעת, יכולות ארגון ועמידה בזמנים. אם אתם צעד אחד לפני האתגר הגדול ביותר של סטודנט המאובחן עם לקות למידה או ADHD: הגשת עבודה או מבחן סיום לקורס הגעתם לסדרת הכתבות שהותאמה עבורכם. מדריך ההשרדות לסטודנט המאובחן הוכן עבור סטודנטים מאובחנים בתקווה לשפר את חייכם הסטודנטיאלים ולאפשר לכם הצלחה במקצוע הלימודים שבחרתם.

המלצה #1: איך נרשמים לקורסים?

בחירת קורסים היא צעד קריטי לסטודנט המאובחן עם לקות למידה או ADHD. אוניברסיטת תל אביב מאפשרת לסטודנטים לבחור קורסים באופן ממוחשב בשיטת ה"בידינג". דרך הרשמה זו מאפשרת שני מעדי רישום (מיקצים). שימו לב שאתם נרשמים בתחילת ההרשמה של המקצה הראשון ואל תדחו את ההרשמה לרגע האחרון בסוף המקצה הראשון או למקצה השני מחשש שלא תקבלו את הקורסים שתרצו. כמו כן מומלץ להקצות מספיק זמן להרשמה כדי לאפשר לעצמכם התייעצות עם יועצת הבינדינג וכן את זמן ההתלבטות הנדרש לכם.

קראו את הסילובוס של כל קורס לפרטיו והעריכו האם מטלות הקריאה והגשת העבודות הן אפשריות מבחינתכם, בהתחשב בעומס הקורסים האחרים שבחרתם. אם גיליתם שהקורס שאותו בחרתם לא מתאים לכם, השתמשו באפשרות של המקצה השני על ידי ביטול קורס בחירת אחר. שימו לב שיתכן שבשלב זה לא ישאר מקום בקורסים בהם רציתם לבחור ולכן מומלץ לערוך תכנון מקדים המכיל את הקורסים שברצונכם לבחור וקורסים בהם תבחרו אם לא תקבלו את הקורסים בהם בחרתם באפשרות הראשונה.

המלצה #2: אל תקחו יותר קורסים משאתם יכולים ללמוד

images (8)

התייחסו ללוח הזמנים של הקורסים השבועיים כמכלול. אם יש לכם בעיה להתרכז בקורסים בהם יש הרבה סטודנטים, בדקו אם תוכלו ללמוד אותם באופן עצמאי בבית באמצעות הסרטון המוקלט של הקורס. במידה ולא, אזנו קורסים מרובי משתתפים עם קורסים מצומצמים.

בדקו כיצד המרצה מעניק ציונים בקורס. האם יש עבודות מרובות להגשה? מבחן מסכם? מבחן אמצע? עבודה סופית בקבוצה? נסו לבחור קורסים שלהערכתכם יהיו קלים עבורכם ושהמטלה המסכמת תתאים לסגנון הלימוד שלכם. לדוגמא, אם אתם לומדם טוב יותר בקבוצה ובזוג, עדיף שתבחרו קורס בו המטלה המסכמת מוגשת בזוגות או הקבוצות. אם יש לכם קשיים במתמטיקה, סטטיסטיקה או שפות מומלץ לפזר קורסים בנושא לאורך שני סימסטרים ולא מומלץ לקחת אותם באותו הסמסטר.

המלצה #3: שוחחו עם המרצים ופגשו אותם בשעת הקבלה

images (3)

לפני שהקורס מתחיל תוכלו לשלוח מייל או לשוחח עם המרצה על הקשיים שלכם ועל אפשרויותיכם להתמודד עם הקשיים הללו בקורס המדובה. כך לדוגמא, אם יש לכם קשיים בהתארגנות ויש להגיש מטלות מודפסות בכל שיעור, אפשר לבקש מהמתרגל או המרצה להעביר לו את המטלה במייל. לא בטוח שתקבלו את בקשתכם אך בהחלט תוכלו לנסות. חלקם יהיו אמפטיים אליהם וינסו לעזור וחלקם יהיו אדישים. אם כן, אל תתרגשו. עדכנו את המרצה אם תרצו להקליט את השיעור ואל תהססו להיפגש עימו או עם מתרגל הקורס על מנת לשאול שאלות. פגישה חשובה נוספת כזו יכולה להיות בשעות הקבלה לפני המבחן. תוכלו להתייעץ במה צריך להתמקד ומה יהיה מבנה המבחן. באופן זה, תוכלו ללמוד באופן נכון למבחן תוך הבחנה בין חומר הקורס שהינו העיקר, לחומר שהינו התפל.

המלצה #4: תכננו מראש

הוצאו את חומר הלימוד, המאמרים, סיכומי המאמרים ומבחנים לדוגמא עוד לפני שהקורס מתחיל. חפשו את הסילבוס באתר האוניברסיטה או את סיכומי המאמרים של קורסים קודמים. דרך מסודרת לעשות זאת היא להשתמש בשירות של אגודת הסטודנטים המצלם את כל החומר הרלוונטי לקורס בפורמט של מקראה דרך שירותי "ספרות זולה". שירות זה חוסך התרוצצויות לצורך צילומים והדפסות. כמו כן, ניתן להזמין צילום דפי בחינה משנים קודמות בדלפק הקבלה של אגודת הסטודנטים.

הכינו לוח שנה של חודשי הסמסטר וכתבו בו את מועדי הבחינות שלכם ומועדי הגשה של עבודות. אם אינכם יודעים ניתן לבקש מהמתרגלים. כללו בלוח זמנים זה אירועים חברתיים וימי הולדת. מרצים ומתרגלים לא תמיד מזכירים לסטודנטים את מועדי ההגשה אז שימו לב למועדי ההגשות הקרבים וכתבו אותם בלוח השנה.

המלצה #5: התחילו ברגל ימין

images (10)

במרבית הקורסים יש להגיש את המשימה הראשונה ימים או שבועות לאחר שהסמסטר מתחיל. זה ממש מפתה לדחות את המשימות הראשונות לשבועות המאוחרים יותר של הסמסטר ולהניח שתעשו אותם מאוחר יותר.

אבל האם תעשו אותם מאוחר יותר? זה לעולם לא קורה, ואם קורה – אז ברגע האחרון. התנהלות דחיינות שכזו עשויה לגרום לכך שהעבודה תערם בעוד מרצים מוסיפים עוד עבודות להגיש וחומרים לקרוא. באופן זה, אם תספיקו לעשות את הנדרש מכם, עבודתכם תהיה פחות איכותית ממה שרציתם ותכננתם.

במהלך הסמסטר ובסופו אתם יכולים להתקל בעומס בלמידה לבחינות ועם מספר מטלות הגשה שעליכם להגישם במועדים סמוכים. לכן, מומלץ להבין את העקרונות הבסיסיים והמבנה של החומר בקורס עוד בתחילתו, ולאחר מכן, הכנת מטלות הקורס והלמידה לבחינות יהפכו ליותר איכותית ומאמץ זה ייתרגם לציונים.

המלצה #6: הגיעו ראשונים והישארו אחרונים

עפרונות צבעוניים

תכננו להגיע לכיתה מספר דקות מוקדם יותר כדי לאפשר לעצמכם זמן לנוח לפני שהקורס מתחיל. באופן זה, תוכלו לבחור לכם את הכיסא שמתאים לכם, ממנו תוכלו לשמוע את המרצה ובו תהיו פחות מוסחים. זה זמן טוב להתעדכן עם שאר הסטודנטים לגבי מידע הקשור לקורס וכן, לשאול שאלות הקשורות לחומר הקורס.

באופן זה תוכלו "לדוג מידע" על הקורס כמו מתי המבחן הקרוב?, מהו מבנהו? מסטודנטים אחרים שלומדים איתכם בקורס. מידע על הקורס מועבר בדרך כלל על ידי המרצה בדקות הראשונות בו מתחיל הקורס ועל כן יש להיות נוכח בזמן זה.לאחר השיעור, השארו לעוד מספר דקות, על מנת להבהיר דברים בהם אינכם בטוחים עם המרצה וכן להקשיב לשאלות של סטודנטים אחרים על הקורס.