הפרעת קשב וריכוז, פתאום עכשיו פתאום היום?

צילום: מלכה היימן

מה זה בכלל הפרעת קשב וריכוז? ולמי בדיוק היא מפריעה?  מדובר במצב נוירו-התפתחותי העובר בתורשה (התפתחותי, כלומר, אם לא יטופל עלול ליצור הפרעות משנה). מאפיין כ-5%-10% מכלל האוכלוסייה, מתחיל לפני גיל 12 ופוגם ביכולות ובאיכות החיים של הסובלים ממנה בלפחות שני שדות עניין עיקריים בחיים (לימודים, חברה, משפחה, תעסוקה, הגשמה עצמית וכו').

אלה הסובלים מהפרעת קשב וריכוז  מתמודדים יום יום עם קשיים במגוון אספקטים בחייהם, לכל אחד הפרעה ייחודית לו, שהתפתחה בסביבה שונה ופעלה על בסיס קוגניטיבי, רגשי וגופני ייחודי וחד פעמי. חלק יסבלו מהעדר כישורי תכנון וארגון, יפסידו פגישות, ינהלו את הזמן באופן כושל.

לא מן הנמנע, ששולחן העבודה שלהם יכיל ערמות של דפים אליהם הם יתייחסו "אחר כך", חלק לא יצליחו לעקוב אחר הוראות (ומכאן גם סביר להניח שהם לעולם לא ייהנו משלל הפונקציות שמציע שלט הטלויזיה …), רשימת הפרויקטים שהם התחילו גדולה יותר מאלה אותם הם יצליחו לסיים ואם זה לא מספיק אז אחוז ניכר מהם לא יצליחו להתמיד לאורך זמן  בעבודות, לימודים, תחביבים ואפילו במערכות יחסים.

הסובלים מהפרעה זו ימצאו דרכים שונות ומקוריות לחפות על הפרעת הקשב והריכוז, הם יהפכו להיות  דברנים, דעתנים, צדקנים, חולי שליטה, ליצני הכיתה, בעלי זיכרון חזותי, מילולי ושמיעתי הרבה מעל הממוצע, מלאי קסם אישי כריזמה  ויכולת להתחבב, מקוריים, לא צפויים, רגשניים ורגישים, סנטימנטליים או ציניקנים הכול מהכול ולפעמים גם במקביל…

ידוע כי באופן סטטיסטי, הלוקים בהפרעת קשב וריכוז מעורבים יותר בתאונות דרכים, תאונות ביתיות, ופעילות של ספורט אקסטרים, חלקם מוצאים במריחואנה ובאלכוהול מפלט מה"רעש" התמידי שמלווה אותם, וחלק לא מבוטל מהם עלול לסבול מהפרעות מצב רוח וחוסר יציבות רגשית שיעיבו על כל מה שהם יעשו.

מעניין לבדוק למה בשנים האחרונות צצו להם עוד ועוד אנשים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז?, איפה הם היו עד עכשיו? ולמה בכלל האבולוציה אפשרה להם להגיע עד הלום?

אלופי הציידים והלקטים בורכו בהפרעת קשב וריכוז, היכולת שלהם להגיע לביצועים מעולים תחת לחץ, להיות יצירתיים ומקוריים עמדה לצדם ושמרה להם מקום של כבוד בחברה האנושית משך מאות אלפי שנים.

בשנים האחרונות, התרבות שלנו הפכה להיות אחרת ממה שהורגלנו אבולוציונית; הישגים אקדמאיים עומדים בראש סדר העדיפויות השאיפה אליהם הפכה  להיות נחלת הכלל (כמה אנשים מהדור הישן של הסבים והסבתות שלנו למדו יותר משמונה שנות לימוד?) תפקוד תקין בחברה עטורת הגירויים שלנו הפך להיות יותר ויותר קשה עבור הסובלים מהפרעת קשב וריכוז.

סטודנט בימינו חייב להיות בעל משאבי קשב מופלאים, השיעורים הם אינטראקטיביים, יום הלימודים ארוך, הציפיות והשאיפה למצוינות גוברות, הצורך לחלוש על  טלפון נייד שמריץ במקביל עדכונים ברשתות חברתיות, תיבת מייל פעילה, צ'אט, פרסומות מתוך באנרים מרצדים, צלצולי טלפון, מסרונים, הודעות וואטס אפ ועוד ועוד עוד.. רק אלה יש בהם בכדי להתיש גם את אלו שאינם סובלים מבעיות קשב וריכוז.

אלו המוצאים את עצמם בתוך מועדון מאותגרי הקשב והריכוז ישמחו לדעת שיש פתרונות שונים ומגוונים, טיפולים תרופתיים בשילוב עם טיפולים פסיכולוגיים והתנהגותיים יכולים לשפר לאין ערוך את איכות החיים.

אם את או אתה מרגישים שמה שנכתב פה מדבר אליכם ונוגע בכם, הדרך הטובה ביותר להתחיל להתמודד עם נושא זה היא לעבור אבחון מסודר אצל פסיכיאטר מבוגרים המבין בכל הקשור להפרעות קשב ויודע כיצד לאבחון נכון ולא פחות חשוב מזה, גם להתאים טיפול אינדיבידואלי שיכול לתת מענה וכלים מעשיים להתמודדות עם ההפרעה, ללמוד לחיות איתה ואפילו לנתב אותה לאפיקים פרודוקטיביים.

דר' מור פורבין,

פסיכיאטר מבוגרים

מרכז תחום הפרעות הקשב וריכוז מבוגרים במכון אניגמה פלוס

האם יש לי ADHD?

הפרעת קשב וריכוז חובקת תחומי חיים רבים; קריירה, זוגיות, משפחה, לימודים, חברה ועוד. מבוגרים שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז בחיי היום יום חווים קשיים מרגע לרגע ואורח חייהם מקשה על השגת מטרותיהם.

כך לדוגמא, אם מבוגר המאובחן עם הפרעת קשב וריכוז מראה סימפטומים של קשיי התארגנות הוא עשוי להתקל בקשיים בהתמודדות בברוקרטיה עם הרשויות, קושי לקום בבוקר ולהגיע בזמן לעבודה, קושי להספיק מטלות בעבודה בגלל ארגון זמן לא נכון, שכחה של מטלות ביתיות, שכחה של מיקום המפתחות/משקפיים, קושי בניהול לוח זמנים, קושי בתפקודי ההורות הדורשים התארגנות והערכות.

קשיים אלו כשאינם מטופלים עשויים לגרום לתחושת תסכול רב וחוסר אונים בקרב המבוגר המאובחן בהפרעת קשב וריכוז. לפני 20 – 30 שנה המודעות להפרעת קשב וריכוז היתה נמוכה וילד שהפגין סימפטומים האופייניים למחלה נחשב בעיניי סביבתו כעצלן, חולמני, "עם קוצים בישבן", לא ממשמש את הפוטנציאל שלו ועוד.

בתקופה ההיא למעטים ניתנה הבחנה של הפרעת קשב וריכוז הן בגלל חוסר המודעות והן בגלל שבאותה התקופה אפילו מאמרים מקצועיים לא ערכו הבחנה בין הפרעת קשב וריכוז ללקות למידה. המצב ייצר ילדים מתוסכלים, "כלואים" בתוך כיתתם ללא מענה לקשייהם, ילדים בעלי תחושה שלא משנה מה יעשו לא יצליחו לסגל לעצמם הערכה עצמית חיובית מתוך החוויה הבית ספרית משום שהסביבה ייחסה להם תכונות אלו.

ילדים אלו התבגרו עם תחושת ערך עצמי פחותה, לו היה בנמצא האדם שיכל לתת לתופעה שם ולאחר מכן טיפול, לא היה נדרש מילדים אלו לעבוד את שעברו. וכיום כשהם מבוגרים ומתמודדים עם אותם הקשיים; רמת מוסחות גבוהה, אימפולסיביות וקושי לשבת במקום אחד, יכולים הם לבחון ולאבחן את האפשרות שאכן הם מתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז ולטפל בה. רובם לא עושים זאת, על פי המחקר (שנערך באירופה).

ד"ר אסתר סובנקי (2013) חקרה את ההתנהלות הפרמקולוגית של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז בגרמניה וגילתה כי שיעור המבוגרים המאובחנים נמוך מ-0.5% בניגוד לשיעור התממודדים עם הפרעת קשב וריכוז 3-4%. מבוגרים המאובחנים עם ADHD בסובלים מערך עצמי נמוך, חרדה, דיכאון, קושי בשמירה על קשרים חברתיים, קשיים בהורות, שימוש בחומרים מסוכנים.

מחקרה של ד"ר סובנקי מציע כי שימוש בטיפול פרמקולוגי עבור מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז עשוי להפחית לא רק את הסימפטומים המקושרים להפרעה אלא גם את תוצרי הלוואי שנובעים ממנה.  טיפול פרמקולוגי איננו הפתרון היחיד.

אם יש לכם סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז יתכן שמצבכם יוטב במקרה שתשתתפו בתכנית אימון להפרעת קשב וריכוז. תוכניות האימון נועדו לאפשר מסגרת ארגונית אישית לחיי היום יום שיאפשרו לכם לנהל את חייכם באופן מייטבי.

אפשרות נוספת שמיטיבה מעט עם הסימפטומים היא מדיטציה, היכרות עצמית ומודעות לרגע הנוכחי. מדיטציה מאפשרת הבנה של הרגלים ודפוסים אוטומטיים והיכרות עימם ולאחר מכן שינויים, כמו כן, היא מאפשרת ויסות מוגבר של תחושות ורגשות תוך קבלה של נוכחותם.

טיפול בשיטת CBT נועד להפחית מצוקה נפשית עקב סימפטומים של ההפרעה ונמצא יעיל. הפחתה זו תיעשה על ידי שינוי התנהגות ומודעות ושינוי מחשבות לא רציונליות (קוגניציה).

המילה קוגניציה מתייחסת למחשבות, תפיסות, אמונות והחלטות. הפגישות הטיפוליות תחומות במספר מפגשים מוגבל והינן מכוונות מטרה מדידה ומוגדרת מראש. על פי שיטה זו הבוגר המאובחן בהפרעת קשב וריכוז הוא שותף פעיל לתהליך הטיפול הן מתוך הבנת הבעיה והן מתוך אופן פתרונה (מאיירס, 2011).

סיוע מביטוח לאומי: עד 50,000 ש"ח בשנה

סיוע-לביטוח-לאומי

האם ידעתם שסטודנטים המאובחנים עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז זוכים להטבות מהביטוח הלאומי? זה קורה אם עמדתם בתנאי הזכאות. המוסד לביטוח לאומי שמציע הטובות אלו לא פעם מערים קשיים על הזכאים. לעיתים בגלל שהמוסד לביטוח לאומי כפוף לחוקים ונהלים אותם עליו ליישם. אנו מציעים מדריך שיסייע לכם לצלוח את המכשולים הברוקרטיים בדרך לקבלת זכאות.

הלמ"ס מדווח כי בשנת הלימודים אשתקד למדו 305,550 סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. על פי נתונים שהציג המוסד לביטוח לאומי, כ-7% מתוכם היו בעלי לקות למידה (21,000 סטודנטים בערך).

הקושי הגדול הוא בדרך לקבלת הסיוע. תהליך קביעת הזכאות לנכות נקבע על פי מידת לקות הלמידה. המוסד לביטוח לאומי מחלק את הלקויות לפי דרגות: קשה, קלה, ובינונית. רק דרגה קשה של  (20% נכות זמנית ויותר) מזכה בסיוע של ביטוח לאומי.

הסוע ניתן רק ללומדים לתואר ראשון ויכול להגיע עד ל- 50,000 שקלים בשנה. סיוע זה כולל, זכאות לקצבת שיקום בסך של כ-2,300 שקלים לחודש, זכאות לסיוע בשכר דירה: עד לסכום של 1,300 בחודש, זכאות למימון שכר לימוד: לפי תעריף אוניברסיטאי של 10,000 שקלים בשנה. הסיוע ניתן ללומדים באוניברסיטאות וגם ללומדים בחלק מהמכללות. וכן על הסטודנט המועמד לזכאות ללמוד במוסד לימודים אקדמי 20 שעות שבועיות לפחות. 

לאחרונה ניתנה הוראה לתת את סל השיקום רק לסטודנטים להם נקבעה לקות למידה חמורה. פקיד השיקום לא מחויה להעניק את סל השיקום לכל סטודנט שנקבעה לו לקות למידה בדרגה קשה.

סטודנטים עם לקויות למידה שונות יכולים לאחד את סעיפי הקשיים השונים שלהם בשל לקות זו ולבצע שיקלול אחוזים, על פי תקנות הביטוח הלאומי. לא אחת קורה שפקידי ביטוח לאומי טועים בהחלטתם להפחית סעיפים שאמורים להיכלל. בדקו אם כך המצב במקרה שלכם ואם כן, ערערו על ההחלטה.

שלבים להגשת בקשת זכאות לביטוח לאומי:

1. טפסים:

א. הורידו טופס תביעה לקצבת נכות באתר ביטוח לאומי.

ב. הוסיפו לבקשה תביעה לקצבת נכות טופס 7801 – הוסיפו כל בעיה בריאותית משמעותית שיש לכם בטופס זה. הוסיפו אבחונים, המלצות ממורים, סיכומי טיפול ודוחות של קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק. הכינו תיק בו מסמכים המסודרים בסדר כרונולוגי. צרפו תיק רפואי מלא + מסמכים טיפוליים של רופאים והעוסקים במקצועות פרא רפואיים. יש לכלול מסמכים המעידים על מעקב רפואי וסיכומי מצב עדכני. בהתאם לתקנות חוזר מנכ"ל הבריאות משנת 2010 צרפו אבחון ADHD. אבחון לקויות למידה לא מוכר לעניין זה אך לא יזיק לצרפו.

2. ועדה רפואית

שלושה שבועות לאחר שליחת הטפסים, תזומנו לראיון בועדה רפואית בה ישבו רופאים כמו נוירולוג ופסיכיאטר וגם רופאים המתמחים בתחומים אחרים לפיהם הגשתם את הבקשה. תוכלו להביא איתכם אדם נוסף לראיון.

3. קבלת הקצבה

שימו לב! ניתן לקבל תשלומים לשנה אחורה

4. פגישה עם עו"ס שיקום

לאחר אישור דרגת נכות יש להגיש תביעת נכות באגף לשיקום בבטוח לאומי. יש לקבוע פגישה עם עובדת שיקום. טל': *6050

5. אישורים חודשיים

יש להעביר לעו"ס השיקום אישורים כי נכחתם בלימודים וכן קבלות על הוצאות בהן הביטוח הלאומי אישר לכם סיוע.

המלצה #1: איך נרשמים לקורסים?

SB_hjelp

האוניברסיטה היא עולם חדש לגמרי. אפילו אם התיכון עבר לכם בקלות, אל תהיו מופתעים אם תתקלו במהמורות באוניברסיטה. עכשיו זה תלוי בכם לפתח משמעת, יכולות ארגון ועמידה בזמנים. אם אתם צעד אחד לפני האתגר הגדול ביותר של סטודנט המאובחן עם לקות למידה או ADHD: הגשת עבודה או מבחן סיום לקורס הגעתם לסדרת הכתבות שהותאמה עבורכם. מדריך ההשרדות לסטודנט המאובחן הוכן עבור סטודנטים מאובחנים בתקווה לשפר את חייכם הסטודנטיאלים ולאפשר לכם הצלחה במקצוע הלימודים שבחרתם.

המלצה #1: איך נרשמים לקורסים?

בחירת קורסים היא צעד קריטי לסטודנט המאובחן עם לקות למידה או ADHD. אוניברסיטת תל אביב מאפשרת לסטודנטים לבחור קורסים באופן ממוחשב בשיטת ה"בידינג". דרך הרשמה זו מאפשרת שני מעדי רישום (מיקצים). שימו לב שאתם נרשמים בתחילת ההרשמה של המקצה הראשון ואל תדחו את ההרשמה לרגע האחרון בסוף המקצה הראשון או למקצה השני מחשש שלא תקבלו את הקורסים שתרצו. כמו כן מומלץ להקצות מספיק זמן להרשמה כדי לאפשר לעצמכם התייעצות עם יועצת הבינדינג וכן את זמן ההתלבטות הנדרש לכם.

קראו את הסילובוס של כל קורס לפרטיו והעריכו האם מטלות הקריאה והגשת העבודות הן אפשריות מבחינתכם, בהתחשב בעומס הקורסים האחרים שבחרתם. אם גיליתם שהקורס שאותו בחרתם לא מתאים לכם, השתמשו באפשרות של המקצה השני על ידי ביטול קורס בחירת אחר. שימו לב שיתכן שבשלב זה לא ישאר מקום בקורסים בהם רציתם לבחור ולכן מומלץ לערוך תכנון מקדים המכיל את הקורסים שברצונכם לבחור וקורסים בהם תבחרו אם לא תקבלו את הקורסים בהם בחרתם באפשרות הראשונה.

המלצה #2: אל תקחו יותר קורסים משאתם יכולים ללמוד

images (8)

התייחסו ללוח הזמנים של הקורסים השבועיים כמכלול. אם יש לכם בעיה להתרכז בקורסים בהם יש הרבה סטודנטים, בדקו אם תוכלו ללמוד אותם באופן עצמאי בבית באמצעות הסרטון המוקלט של הקורס. במידה ולא, אזנו קורסים מרובי משתתפים עם קורסים מצומצמים.

בדקו כיצד המרצה מעניק ציונים בקורס. האם יש עבודות מרובות להגשה? מבחן מסכם? מבחן אמצע? עבודה סופית בקבוצה? נסו לבחור קורסים שלהערכתכם יהיו קלים עבורכם ושהמטלה המסכמת תתאים לסגנון הלימוד שלכם. לדוגמא, אם אתם לומדם טוב יותר בקבוצה ובזוג, עדיף שתבחרו קורס בו המטלה המסכמת מוגשת בזוגות או הקבוצות. אם יש לכם קשיים במתמטיקה, סטטיסטיקה או שפות מומלץ לפזר קורסים בנושא לאורך שני סימסטרים ולא מומלץ לקחת אותם באותו הסמסטר.

המלצה #3: שוחחו עם המרצים ופגשו אותם בשעת הקבלה

images (3)

לפני שהקורס מתחיל תוכלו לשלוח מייל או לשוחח עם המרצה על הקשיים שלכם ועל אפשרויותיכם להתמודד עם הקשיים הללו בקורס המדובה. כך לדוגמא, אם יש לכם קשיים בהתארגנות ויש להגיש מטלות מודפסות בכל שיעור, אפשר לבקש מהמתרגל או המרצה להעביר לו את המטלה במייל. לא בטוח שתקבלו את בקשתכם אך בהחלט תוכלו לנסות. חלקם יהיו אמפטיים אליהם וינסו לעזור וחלקם יהיו אדישים. אם כן, אל תתרגשו. עדכנו את המרצה אם תרצו להקליט את השיעור ואל תהססו להיפגש עימו או עם מתרגל הקורס על מנת לשאול שאלות. פגישה חשובה נוספת כזו יכולה להיות בשעות הקבלה לפני המבחן. תוכלו להתייעץ במה צריך להתמקד ומה יהיה מבנה המבחן. באופן זה, תוכלו ללמוד באופן נכון למבחן תוך הבחנה בין חומר הקורס שהינו העיקר, לחומר שהינו התפל.

המלצה #4: תכננו מראש

הוצאו את חומר הלימוד, המאמרים, סיכומי המאמרים ומבחנים לדוגמא עוד לפני שהקורס מתחיל. חפשו את הסילבוס באתר האוניברסיטה או את סיכומי המאמרים של קורסים קודמים. דרך מסודרת לעשות זאת היא להשתמש בשירות של אגודת הסטודנטים המצלם את כל החומר הרלוונטי לקורס בפורמט של מקראה דרך שירותי "ספרות זולה". שירות זה חוסך התרוצצויות לצורך צילומים והדפסות. כמו כן, ניתן להזמין צילום דפי בחינה משנים קודמות בדלפק הקבלה של אגודת הסטודנטים.

הכינו לוח שנה של חודשי הסמסטר וכתבו בו את מועדי הבחינות שלכם ומועדי הגשה של עבודות. אם אינכם יודעים ניתן לבקש מהמתרגלים. כללו בלוח זמנים זה אירועים חברתיים וימי הולדת. מרצים ומתרגלים לא תמיד מזכירים לסטודנטים את מועדי ההגשה אז שימו לב למועדי ההגשות הקרבים וכתבו אותם בלוח השנה.

המלצה #5: התחילו ברגל ימין

images (10)

במרבית הקורסים יש להגיש את המשימה הראשונה ימים או שבועות לאחר שהסמסטר מתחיל. זה ממש מפתה לדחות את המשימות הראשונות לשבועות המאוחרים יותר של הסמסטר ולהניח שתעשו אותם מאוחר יותר.

אבל האם תעשו אותם מאוחר יותר? זה לעולם לא קורה, ואם קורה – אז ברגע האחרון. התנהלות דחיינות שכזו עשויה לגרום לכך שהעבודה תערם בעוד מרצים מוסיפים עוד עבודות להגיש וחומרים לקרוא. באופן זה, אם תספיקו לעשות את הנדרש מכם, עבודתכם תהיה פחות איכותית ממה שרציתם ותכננתם.

במהלך הסמסטר ובסופו אתם יכולים להתקל בעומס בלמידה לבחינות ועם מספר מטלות הגשה שעליכם להגישם במועדים סמוכים. לכן, מומלץ להבין את העקרונות הבסיסיים והמבנה של החומר בקורס עוד בתחילתו, ולאחר מכן, הכנת מטלות הקורס והלמידה לבחינות יהפכו ליותר איכותית ומאמץ זה ייתרגם לציונים.

המלצה #6: הגיעו ראשונים והישארו אחרונים

עפרונות צבעוניים

תכננו להגיע לכיתה מספר דקות מוקדם יותר כדי לאפשר לעצמכם זמן לנוח לפני שהקורס מתחיל. באופן זה, תוכלו לבחור לכם את הכיסא שמתאים לכם, ממנו תוכלו לשמוע את המרצה ובו תהיו פחות מוסחים. זה זמן טוב להתעדכן עם שאר הסטודנטים לגבי מידע הקשור לקורס וכן, לשאול שאלות הקשורות לחומר הקורס.

באופן זה תוכלו "לדוג מידע" על הקורס כמו מתי המבחן הקרוב?, מהו מבנהו? מסטודנטים אחרים שלומדים איתכם בקורס. מידע על הקורס מועבר בדרך כלל על ידי המרצה בדקות הראשונות בו מתחיל הקורס ועל כן יש להיות נוכח בזמן זה.לאחר השיעור, השארו לעוד מספר דקות, על מנת להבהיר דברים בהם אינכם בטוחים עם המרצה וכן להקשיב לשאלות של סטודנטים אחרים על הקורס.

החלטות בחי היום יום: קורס מקוון חינמי

The Science of Everyday Thinking הוא שם הקורס אותו תרמה אוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה למאגר הקורסים המקוון העולמי הידוע בשם קורסרה. ידוע כי סטודנטים מאובחנים עשויים להתקשות בהחלטת החלטות וקורס זה נועד להרחיב ידע על יכולת זו ובתקווה להוביל אתכם להחלטות המנוהלות בצורה נכונה. הקורס יערך בשפה האנגלית.

הקורס עוסק בחקירה של האופן בו אני משנים ומעצבים את דעותינו. כיצד הציפיות שלנו פוגעות בשיפוט שלנו וכיצד אנו יכולים לעשות החלטות טובות יותר. נושאים כמו אבחנה רפואית, פלסיבו, כיצד קסמים ואמונות תפלות משפיעים עלינו ועוד. נלמד כיצד להעריך טיעונים, להבין נכון עובדות וכיצד ולמדוע אנו עושים בחירות לא רציונאליות. הקורס יסייע לנו להטיל ספק ולהיות מודעים לשיקולים לפני החלטה ובעקבות זאת, להחליט החלטות טובות יותר.

ההרשמה לקורס דרך הלינק הבא:

https://www.edx.org/course/uqx/uqx-think101x-science-everyday-thinking-1185