היכן הפוקוס שלכם?

סטודנטים יקרים, המהדורה השניה של מגזין פוקוס לפניכם והיא שלכם ובשבילכם. אשמח וארצה לקבל רעיונות והצעות לגבי כתבות שמעניינות אתכם או שאלות בנושא לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז בהקשר הסטודנטיאלי. לשם כך, אתם מוזמנים לפנות אליי למייל.

הפעם המגזין מציע כתבה על עולם הקרירה לאחר סיום התואר וכיצד כדאי להערך אליו, קורס מקוון בנושא שלא לימדו אותנו מעולם- ללמוד איך ללמוד, מאמר שמציע דרך מוצלחת לארגן את סדר העדיפויות, סרטון TED אודות התפיסה המרחבית וכן כל מה שרציתם לדעת אך לא העזתם לשאול על דיסקלקוליה.

אך זה לא הכל, סטודנטים רבים המגיעים לשלב המתקדם התואר של כתיבת עבודה סמינריונית מתקשים להתארגן לקראתה, לאסוף את החומר ולכתוב אותה ומשאירים אותה לרגע האחרון. בפוקוס הכנו לכם מדריך בן שני חלקים להכנת עבודה סמינריונית – מומלץ לכל סטודנט שהגיע לשלב בו הוא צריך להתחיל (את העבודה הסמינריונית).

וגם שיטת ניהול הפרויקטים שהגיעה מעולם העסקים האמריקאי הידועה בכינוייה -KANBAN מוצגת בפניכם בגלגולה האחרון – Personal Kanban ותסייע לכם בהתארגנות באופן פשוט ונוח. הדובדבן שיקשט מאמר זה נמצא בסופו ולא נגלה לכם מהו :).

תהנו ובהצלחה!

שלכם,

עדן הר

עורכת מגזין פוקוס

www.learning-expert.com

 

התמצאות במרחב: חלון למוח שלנו

איך אנו זוכרים היכן חנינו את המכונית? כיצד אנו מבינים היכן כתובת של מסעדה נמצאת (מלבד Waze)? כיצד הזיכרון המרחבי פועל? התפיסה המרחבית מאפשרת לנו לאתר, לעבד ולקלוט מידע הקשור לגירויים בתוך מרחב. מספר יכולות קוגניטיביות מקושרות לתפיסה המרחבית.

אחת מהן היא היכולת החזותית, השניה היא יכולת ההתמצאות במרחב נתון והשלישית הוא יכולת הרוטציה המנטלית. הכוונה היא לתפיסת נקודת מבט שונה במרחב מהנקודה בה אנו נמצאים.

ההרצאה מרתקת של ניל בורגס המסבירה כיצד המוח מאפשר לנו לתמרן בסביבה. מומלץ לכל סטודנט שחווה קושי בהתמצאות במרחב ורוצה לדעת יותר.
משך ההרצאה כ-10 דקות וקיים תרגום בעברית.

לקויות למידה וקשב בעולם העבודה

images (16)

אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני אוכלוסיית הסטודנטים כיום הוא המעבר מעולם האקדמיה לעולם התעסוקה וההשתלבות בו. זהו למעשה שלב חדש בחיים הדורש מן הבוגר הטרי יכולת הסתגלות, התמדה, התמודדות עם אתגרים בפעם הראשונה באופן עצמאי וללא מסגרת.

מדובר במשימה לא פשוטה עבור כל סטודנט ממוצע, על אחת כמה וכמה עבור סטודנט הסובל מהפרעת קשב או לקות למידה, אשר לעתים גם נושא עמו תחושות של חריגות ו/או חוסר מסוגלות.

נמצא במחקרים כי בעלי הפרעות קשב ו/או לקויות למידה חווים קשיים ייחודיים בעולם העבודה וכי במקרים רבים מתקשים לנהל קריירה יציבה, מתקשים למצוא מישרה ולהתמיד בה וחווים יותר מצבי תסכול, כל זאת בהשוואה לאנשים ללא לקויות. אולם, יחד עם זאת, נמצא כי לפחות 75% מהם מועסקים לאחר סיום לימודיהם, אחוזי הפיטורין זהים לאחוזי הפיטורין באוכלוסייה הכללית וכן נמצא כי קיים אחוז גבוה של אנשים בעלי הפרעת קשב שעובדים בתחומי היזמות והעסקים, המאופיינים בסביבת עבודה דינאמית, משתנה ומגוונת.

אילו קשיים יכולים לעלות עם הכניסה לעולם העבודה?

קשיים בתחום הקוגניטיבי:

1.קושי בניהול המרחב: קושי בארגון הסביבה הפיסית, נטייה לאיבוד חפצים ומסמכים, קושי בזיכרון לטווח קצר, נטייה לדחיינות, כאשר, הדחיינות פוגעת בעמידה ביעדים.

2. קושי בהעברת מסרים: קושי להגיע ל"נקודה", קושי בשליפת מידע בזמן המתאים, נטיה לקפוץ מנושא לנושא בשיחה, חשיבה רב מימדית מה שיוצר חוסר מיקוד בהעברת מסר.

3. קושי להבחין בפרטים: לא זוכרים מידע שנמסר בעל פה, קושי במילוי טפסים, מפספסים מידע בהוראות כתובות, לעתים מבינים דברים אחרת.

4. קושי בניהול זמן: נטיה לאיחורים, תכנון זמן לא ריאלי וקושי בהמתנה.
קשיים בתחום הבין אישי:

5.בתחום התקשורת הבין אישית: הקשבה לפרקים, התפרצות לדברי אחרים, הנחה שגם השני יכול להקשיב מהר.

6.קשיים בויסות ההתנהגות: לעתים התפרצויות, הערות לא במקום, "מגלים קלפים" במו"מ.

קשיים בתחום האישי:

1.דימוי עצמי: דימוי נמוך, נחיתות, בושה, תחושת מסוגלות נמוכה, מודעות נמוכה ליכולות ולכוחות, תחושת חוסר שליטה.

2.מתח: מתחים כרוניים עקב התמודדות יומיומית, חשש מכישלון, מתח הנובע מהסתרת הלקות וניסיון להיות כמו כולם.

3.תסכול וכעס: תסכול הנובע מקושי לעמוד בציפיות, קושי לשלב עבודה עם מסגרות חיים אחרות, כעס על הסביבה שלא מבינה אותי.

מהם הכוחות של בעלי הפרעת קשב בעולם העבודה?

לבעלי הפרעת קשב כוחות ייחודיים, כאשר זיהוי הכוחות ושימוש נכון בהם יוביל במקרים רבים להצלחה בעולם העבודה.
כוחות בתחום הקוגנטיבי: אינטלגנציה גבוהה, חשיבה יצירתית, קליטה מהירה, חשיבה רב מימדית, , גמישות מחשבתית,יכולת לעבוד עם נתונים חלקיים.

כוחות בתחום הבין אישי: אמפתיה גבוהה מהממוצע, אסרטיביות, נחישות, רגישות, אותנטיות, יכולת לגייס ולהפעיל אנשים.
כוחות בתחום האישי: יכולת השקעה גבוהה מהממוצע, סקרנות, יכולת להתמסר בהתלהבות למשימה, יכולת לעמוד בתסכול ולשאת כישלון.

כיצד להתמודד עם הקשיים ולהשתלב בהצלחה בעולם העבודה? 

טיפים להתמודדות טובה וכניסה מוצלחת לעולם העבודה:

הכנה למעבר מאקדמיה לעבודה: לפנות זמן להתמודדות, לדאוג לליווי ולמערכת תמיכה, לטפל בדברים צעד צעד, לבחון אילו אסטרטגיות שסייעו להצליח בלימודים ניתן לקחת לעולם העבודה, לחפש מידע על עולם העבודה ואופני התפתחות מקצועית בתחום העיסוק.

מודעות לזהות המקצועית: על הפרט להיות מודע ליכולות, לכישורים, להעדפות ולצרכים שלו בעולם העבודה. מודעות לזהות המקצועית מאפשרת מציאת עבודה שמתאימה להעדפות, לכישורים ולערכים של האדם.

מודעות ללקות: קבלת הקשיים והפערים מהווה תנאי מקדים לגיבוש הזהות המקצועית. המודעות ללקות מאפשרת פיתוח אסטרטגיות יעילות יותר, שיפור בתפקוד סביב הלקות, ועליה בביטחון כתוצאה מחוויה של הצלחות.

אסטרטגיות התמודדות עם הלקות בעבודה:
ארגון וניהול עצמי: כתיבת פתקים, בדיקה חוזרת של משימות, להסתובב עם פנקס, לבקש עזרה מאחרים במידת הצורך, עבודה בחדר שקט, לקיחת הפסקות, לבקש עזרה בתיעדוף משימות.

שימוש באמצעים טכנולוגיים: תזכורות במחשב/בטלפון הנייד, שימוש ביומן ממוחשב,שליחת sms לעצמי, שימוש באוזניות, תוכנת הקראה, תוכנות איות וניסוח.

ללמוד מכשלונות: לעצור ולבצע הערכת מצב, לבקש פידבק מאחרים, לחשוב על דרכים חלופיות לביצוע.
ללמוד לנהל את הלקות: לדעת בבירור את היתרונות והחסרונות שלי, לבסס קבלה עצמית ולבדוק מהן סביבות העבודה שמתאימות לי. לא להסתיר את הלקות מהסביבה, לרוב ההסתרה דורשת השקעה רבה של אנרגיה שפוגעת בתפקוד ובביצוע משימות אחרות בעבודה.

לסיכום, לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז הינם שני סוגים שונים של הפרעות המשפיעות על סטודנטים בשלב הלימודים ובשלב המעבר לעולם העבודה. מודעות ללקות ולקשיים, מודעות לכוחות האישיים, הכרות עם הסביבה והיכולת לבקש עזרה הן יכולות חיוניות שיסייעו לסטודנט או לבוגר הטרי להפוך את הקושי להעצמה ואת הלקות לחירות.

הכתבה נכתבה על ידי צוות מכון אורלי צדוק המתמחה בתחום הפרעות הקשב ולקויות הלמידה בהקשר הלימודי והתעסוקתי.

קורס מקוון חינמי: ללמוד איך ללמוד

images (31)

על coursera רוב הסטודנטים וודאי שמעו. זו פלטפורמה אינטרנטית ללמידה מרחוק של קורסים הניתנים באוניברסיטאות מובילות בעולם. גם האוניברסיטה העברית בירושלים רשומה לפרוייקט זה.

עבורכם, הסטודנטים שמעוניינים לשפר את מיומנויות הלמידה שלהם, איתרנו קורס שכל מטרתו ללמד אותנו הסטודנטים כיצד ללמוד טוב יותר, איך מנגנוני הלמידה עובדים במוח? וגם מה עושים נגד דחיינות?

הקורס מציע גישה קלילה ללמידת טכניקות תפיסה וזיכרון. בפרקים הראשונים של הקורס מתוארת התפיסה לפיה למוח ישנם שני מצבי למידה המתנהלים באופן שונה. אם נכיר אותם, נלמד טוב יותר. לסטודנטים המתמודדים עם קשיי למידה מאוד מומלץ להרשם לקורס הזה משום שהוא מציג טיפים, טכניקות פרקטיות ואסטורטגיות למידה שיעזרו לסטודנטים שנרשמו להיות טובים יותר בכל תחום אותו הם לומדים. הקורס שייך לאוניברסיטת קליפורניה, הוא מועבר בשפה האנגלית וניתן להרשם ולהתרשם ללא עלות בלינק הבא:

https://www.coursera.org/learn/learning-how-to-learn/home/info

מדור לקויות למידה של הדקנאט

56

כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול על תהליך האבחון ושירותי התמיכה לסטודנטים עם לקויות למידה באוניברסיטה. המרכז לאבחון לקויות למידה של דקאנט הסטודנטים מלווה ומסייע לסטודנטים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה משלב האבחון ועד לקבלת התואר.

מהו אבחון לקויות למידה?

אבחון לקויות למידה בודק תפקודי למידה כגון קריאה, כתיבה, יכולת כמותית, ומנגנונים בסיסיים נוספים כגון קשב, זיכרון, קצב עיבוד מידע ועוד. על מנת לאבחן לקות למידה, יש לאתר קושי במנגנוני הבסיס בנוסף לתפקודי הלמידה הנראים לעין.

מהם האבחונים הקבילים באוניברסיטה?

סטודנטים ומועמדים ללימודים אשר אובחנו בעבר כלקויי למידה וזקוקים לתמיכה לימודית ולהתאמות במבחנים, חייבים לעבור אבחון עדכני במרכז לייעוץ לימודי או להציג אבחון מת"ל בתוקף. אין די באבחון קשב לצורך קבלת התאמות.

המרכז מציע שני סוגי אבחונים:

  • אבחון פנימי – מיועד לסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב בלבד. האבחון והמלצותיו תקפים באוניברסיטת תל אביב.
  • אבחון מת"ל – מערכת ממוחשבת של מבחנים ושאלונים התקפה בכל המוסדות האקדמאיים בישראל.

כיצד נקבע אילו התאמות מגיעות לי?

ההתאמות הלימודיות ניתנות על סמך ממצאי האבחון, אופי וחומרת הקשיים ובהתאם לתחומי הלימוד (קיימות התאמות שאינן מאושרות בחלק מהפקולטות). במידה שנמצאתם זכאים לקבלת התאמות בדרכי היבחנות, ההמלצה תועבר לפקולטה בה אתם לומדים. אישור ההתאמות יעשה על ידי וועדת ההוראה בפקולטה ובמידה ואושרו, הדבר ייכתב ב"מידע אישי" ב- my tau.

מהם שרותי מרכז התמיכה לסטודנטים בעלי לקויות למידה?

חשבתם שבזה הסתיים התהליך? לשמחתכם הוא רק מתחיל… לאחר הסדרת אישור ההתאמות בפקולטה, מומלץ בחום לפנות למרכז התמיכה על מנת לקבל שירותי סיוע נוספים:

  • ליווי והדרכה אישית על ידי אחת מרכזות התמיכה- מתן אסטרטגיות ללמידה כגון תכנון וניהול זמן, קריאת מאמרים, כתיבת עבודות ועוד.
  • סדנאות למיומנויות למידה- מטרתן לתת כלים להתארגנות וללמידה נכונה כדי להגיע להישגים גבוהים יותר. לוח הסדנאות מפורסם בתחילת כל סמסטר.
  • שיעורי עזר- שיעורים פרטיים בעלות סמלית שמועברים  על ידי סטודנט מאותו החוג או הפקולטה.
  • חונכויות- מרכז התמיכה מפעיל במהלך שנת הלימודים מספר פרויקטים של חונכויות אקדמיות. במסגרתם מקבלים הסטודנטים ליווי אישי וקבוע ע"י סטודנט בוגר. חונכויות אלו מיועדות לסטודנטים בשנה א'.
  • כרטיסי צילום- בהתאם להמלצות האבחון ניתן לקבל מאיתנו במתנה כרטיס צילום, המתאים למכונות הצילום ולמדפסות ברחבי הקמפוס (מספר הצילומים מוגבל).
  • טכנולוגיה מסייעת– בהתאם להמלצות האבחון ניתן לקבל אישור כניסה לחדר מיוחד הכולל
  • עזרים ממוחשבים וטכנולוגיות מסייעות ללקויי למידה (כגון, תוכנות הקראה והגדלת טקסט ועוד).

אז רק רצינו לומר ש…אתם לא לבד!

למידע אודות הליך האבחון ואישור ההתאמות

http://deanstudents.tau.ac.il/Learning-Disabilities

מייל לפניות סטודנטים  yeutz@post.tau.ac.il

טלפון- 03-6409692 (שלוחה 4)

למידע אודות שירותי התמיכה לסטודנטים לקויי למידה באוניברסיטה

http://deanstudents.tau.ac.il/support

מייל- tmicha.ll.tau@gmail.com

טלפון- 03-6408232

ניהול זמן: KANBAN  אישי

Simple-kanban-board-

בטח כבר אמרו לכם – כתבו רשימת מטלות יומית, חודשית, שבועית, שנתית… אמרו לכם להשתמש באפליקציות… הציעו והציעו ושום שיטה עדיין לא התאימה לכם? אולי האסטרטגיה הבאה היא המושלמת בשבילכם.

שיטת ניהול הזמן הפשוטה והפרודוקטיבית ביותר פורסת את המשימות לפניכם כך שאתם אף פעם לא תוהים מה הדבר הבא שעליכם לעשות. שיטה זו היא כל כך קלה ותוכלו ללמוד אותה במאמר זה. לשיטה הזו קוראים KANBAN אישי ולא תאמינו – נכתבו עליה ספרים.

לשיטה שני כללים בלבד והיא נועדה לתת לכם מבט פשוט וויזואלי על המשימות שבסדר היום שלכם ולאפשר לכם להבין בקלות את סדר העדיפויות. יש לה מבנה פשוט וקל ליישום וכלים שיכולים לעזור לכם להתחיל בקלות, ואף יותר חשוב- להתמיד.

KANBAN אישי היא טבלה המתפקדת כמערכת ניהולית למשימות שלכם – הן הסטודנטיאליות והן האישיות. השיטה מוכרת וידועה בארגונים ורק בשנים האחרונות הוסבה לתחום הניהול האישי. בעבודתי עם סטודנטים המעוניינים באסטרטגיות ארגון אני שומעת פידבקים חיוביים על השיטה. חלקם הגדול מעיד על כך שזו שיטה שהם מצליחים להתמיד בה לאורך זמן, בעיקר בגלל הפשטות שלה.

ל-KANBAN  אישי יש שני חוקים:

  1. נראות של המטלות – בקצרה, אתם אמורים להיות מסוגלים בכל זמן לראות את עומס המטלות הכולל ולהיות מסוגלים לקבוע במהירות מהי המטלה הבאה עליה צריך לעבוד.
  2. להגביל את מספר המטלות עליהן עובדים בו זמנית –  לכך יש שני יתרונות: ראשית, זה מאפשר לראות את כל העבודה הנוכחית שעליכם לעשות ושנית, זה מאפשר להימנע ממולטי-טאסקינג שעשוי לגרום לשחיקה, לחוסר מוטיבציה ודחיינות. ניהול המטלות בשיטה הזו יכול ללמד אתכם לומר "לא" לדברים אחרים שצצים מבלי לוותר על איכות ההתקדמות האקדמית.

איך מיישמים?

יישום ה-KANBAN  האישי ברובו תלוי בכם. אתם יכול להשתמש באפליקציות מסובכות או בכלים מורכבים או להשתמש בלוח מודעות פשוט. להתחיל עם KANBAN  אישי זה קל – כל מה שבאמת צריך זה לוח עליו תוכלו לארגן את המשימות שלכם וכן גם מספר ניירות דביקים. יש לחלק את הלוח לשלושה טורים : משימות בתור, משימות בעשייה, משימות שסיימתי. את המטלות המחכות בתור אפשר לחלק לפי צבעים על פי תחומים – אישי, לימודי, משפחתי וכדומה. כאשר מעבירים לא יותר משלוש מטלות לעמודה "משימות בעשייה". כאשר מסיימים, מעבירים אותם לעמודה "משימות שסיימתי" – כדאי להשאיר אותם שם אם רוצים לשמור את המוטיבציה שלכם על אש גבוהה. וכעת, בכל פעם שאתם מביטים על לוח ה-KANBAN  האישי שלכם תוכלו לראות את המטלות שנמצאות בעשייה כרגע.

אם מרחב העבודה שלכם לא מאפשר לוח שכזה או אם אתם יותר "הטיפוס הטכנולוגי" כדאי שתתעמקו בשורות הבאות:

Trello- תוכנה שמבוססת על השיטה של KANBAN ומיועדת לקבוצות. כמובן שתוכלו להשתמש בה לצורכי ארגון הזמן האישי. זו תוכנה שיושבת על פלטפורמה אינטרנטית כך שניתן לעקוב מכל מחשב המחובר לאינטרנט וגם מפלאפון חכם. התוכנה מאפשרת להשתמש בתמונות וציורים, קל להשתמש בה והיא חינמית.

הנה לינק לסרטון ביו טיוב https://www.youtube.com/watch?v=aaDf1RqeLfo

והנה לינק לאתר שלהם https://trello.com/

Kanbanflow הכלי הזה הוא יותר פשוט בהשוואה ל-Trello. יש בו תוספת של עמודה שבה תוכלו לכתוב מה בדיוק אתם מתכננים לעשות באותו היום. יש אפשרות לערוך התראות שיוצגו כשמגיע זמן המטלות. יש אפשרות להפעיל טיימר פומודורו כדי להגביל את המשימה בזמן – כלומר יש אינטגרציה עם כלים נוספים של יעילות בניהול זמן. האתר נראה טוב במחשבים ובסמארטפונים ואין צורך להוריד אפליקציה.

קריאה נוספת:

PersonalKanban Blog

קורס קצר על Kanban אישי

גלריית תמונות  Kanban אישי

אלטרנטיבה: Lino 

lino

http://en.linoit.com/

אם הקנבן האישי איננו כוס התה שלכם – ישנה אפליקציית התארגנות מומלצת במיוחד שתסייע למתמודדים עם בעיית ארגון ודחיינות. באפליקציה זו ניתן לבנות לוחות שעם דיגיטליים ולהדביק כרטיסיות memo למטלות הסטודנטיאליות.

זוהי אפליקציה חינמית שנשלטת דרך הסמארטפון וכל מחשב אחר דרך שם משתמש וסיסמה בלבד. אפשר להעלות ללוחות השעם קבצים, תמונות, ווידאו שיעניקו לכם ארגון ויזואלי לחומר הנלמד. בנוסף לזה, ניתן לשחק עם הלוחות והכרטיסיות ולשנות את צבעיהם, להגדיל/להקטין את הכתב של הכרטיסיות ולשנות את זווית הדבקתם.

ברגע שמסיימים מטלה שמוצגת על כרטיס הmemo, ניתן למחוק אותה בקלות מהלוח. את לוחות השעם ניתן לייצור לשימוש הבלעדי שלכם או לשימוש ציבורי כגון חברי הקורס או לשיתוף ברשתות חברתיות כמו טוויטר ופייסבוק. זוהי אפליקציה המעולה לסטודנטים שנוטים ללמוד בעיקר באמצעות החוש הוויזואלי. נוחה וקלה מאוד לשימוש ומציגה פריסה רחבה הודות ללוחות השעם והמדבקות שמוצגות.

 

מהי דיסקלקוליה? (ומהי לא?)

Combination_Puzzle_Rubik_Cube_with_numbers

דיסקלקוליה היא קושי למידה ספציפי במתמטיקה. כמו דיסלקסיה, בה מתקיים קושי בקריאה, דיסקלקלוליה יכולה להגרם על ידי קושי תפיסתי ויזואלי. דיסקלקוליה מתייחסת לקושי הספציפי לעשות פעולות במתמטיקה ואריתמטיקה. האופן בו האדם יכול להיות מושפע מהדיסגרפיה משתנה מאוד בין אדם לאדם. כמו בדיסלקסיה אין למאובחנים בדיסקלקוליה מאפיינים זהים. הקושי יכול לבוא לידי ביטוי בדוגמאות הבאות:
1. הבנת הסימנים +, -, / או X
2. חיבור מספרים
3. חיסור מספרים
4. בלבול בין סמלים (חיבור, חיסור, חילוק, חזקות וכו')
5. החלפת ספרות. לדוגמא 51 ו-15.
6. אי הבנה של טבלאות זמנים. לדוגמא, של רכבת.
7. קושי בקריאת שעון.
8. קושי בהבנת הוראות.
9. קושי בייצוג מספרי לדוגמא: חיפוש בעמודים 356-396.

ישנם מקרים בהם לסטודנט יש דיסקלקוליה המלווה בחרדה ממתמטיקה. אך חרדה ממתמטיקה יכולה להופיע ללא דיסקלקוליה ואף היא להנמיך את הביצוע במקצוע המתמטיקה. חרדה ממתמטיקה מוגדרת כתחושת מתח או פחד הפוגע בתפקוד במקצוע המתמטיקה. מחקרים רבים מראים קשר בין חוסר הצלחה במתמטיקה שאינו נובע מלקות למידה הגורם לחרדה ממתמטיקה ולהמנעות ממתמטיקה וחוסר אמונה ביכולות העצמיות להצלחה במתמטיקה.

 

ארגון סדר עדיפויות לסטודנטים

????????

סטודנטים מנהלים אורח חיים עמוס במיוחד בשל הצורך לתמרן בין לימודים אינטנסיביים לבין עבודה ופנאי. אורח חיים כזה מציב אתגר של התמודדות עם משימות שונות במקביל ושל ניצול זמן נכון.

ההתמודדות עם העומס קשה במיוחד עבור סטודנטים עם ליקוי במערכת הפונקציות ניהוליות על רקע הפרעת קשב למשל.

מערכת זו אחראית על התנהגויות מורכבות כמו פתרון בעיות, קבלת החלטות, תכנון לטווח ארוך והתחשבות בכמה גורמים בו זמנית. כדי לגשר על החוסרים הניהוליים חשוב לאמץ אסטרטגיות של התארגנות יעילה, ובראשן דרכים לקביעת סדר עדיפויות סטודנטיאלי.

דרך מס' 1 – שיטה
הדבר הראשון שכדאי למסד בדרך לסדר עדיפויות יעיל יותר הוא השיטה שבה תבצעו את ניהול המשימות. שיטת התיעוד יכולה לכלול מגוון אמצעים מפנקס, מחברת ויומן ועד לשורה של תוכנות ואפליקציות ושלל אמצעים יצירתיים נוספים. חשוב לזהות את השיטה המתאימה או שילוב השיטות המתאים ולדבוק בכך לאורך כל שנת הלימודים.

דרך מס' 2 – סדר
אחרי שגיבשתם שיטת ניהול, הגיע הזמן ליצור סדר בערימת המשימות הלימודיות והאחרות. סדר כזה יבחין למשל בין משימות שנתיות, סמסטריאליות, שבועיות ויומיות. ברמה היומית יש לגבש מבנה מותאם אישית וקבוע ככל שניתן, ובתחילת כל יום להגדיר משימות נקודתיות.

דרך מס' 3 – עדיפויות
עקרון מרכזי בניהול משימות יעיל הוא איתור ההעדפות האישיות העובדות בדרך הטובה ביותר עבורכם. עדיפויות מתייחסות בין היתר לשעון ביולוגי, לסגנונות למידה ולקושי מול משימות מסוימות. חשוב שתזהו ז'אנרים של משימות שקשה לכם להתגייס אליהן באופן מיוחד ותתחשבו בכך בקביעת סדר היום.

דרך מס' 4 – הפוגות
לא פחות קריטי מניהול נכון של משימות הוא הצורך לתכנן מראש גם זמנים ופעילויות של פנאי. מעבר להתרעננות ולמילוי מצברים, תכנון ההפוגות יאפשר באופן פרדוקסלי ניצול טוב יותר של הזמן העומד לרשותכם. בדרך זו גדל הסיכוי שזמן למידה ועבודה אכן יוקדש למשימות החובה, ואילו משבצות הפנאי יופנו לטובת הפוגה איכותית ללא רגשות אשמה.

דרך מס' 5 – חמש דקות
עיקרון חשוב בארגון סדר עדיפויות יומי קשור לביצוע משימות קטנות הצצות כל הזמן דרך שיחות טלפון, הודעות, אי מייל וכו'. בזמנים שתוכננו לטובת עבודה על משימות משמעותיות, רצוי לנטרל הסחות מסוג זה, אך לא תמיד אפשר להיות מנותקים לחלוטין. רצוי לטפל בנושא כמו קריאה ומענה על מיילים במסגרת נוהל קבוע, ובנוסף להפעיל את "עקרון חמש הדקות" – אם נכנסה משימה חשובה שלוקחת דקות ספורות בלבד, נטפל בה מיידית, ואם לא, נשלב אותה בתכנית המשך כמו את שאר המשימות.

דרך מס' 6 – תוצאות
על מנת ליצור סדר עדיפויות יעיל יש ללמוד לחשוב במונחים של תוצאה. סטודנט שלוקח בחשבון בעת תכנון המשימות את התוצאה הרצויה, ממוקד יותר במטרה ומצליח להימנע מהסחות וממכשולים. כשלא מקדישים מחשבה מראש למבחן התוצאה, נפגעת היכולת לקבוע סדר עדיפויות הגיוני ולעמוד בו.

דרך מס' 7 – החלטות
לאחר שאימצתם את העקרונות הקודמים, חשוב להבין שהמיומנות העיקרית מאחורי ארגון סדר עדיפויות היא יכולת של קבלת החלטות. לרוב אין תשובה אחת אפשרית לניהול זמן, כמו שאין דרך לעמוד תמיד בכל היעדים באותה רמה. לכן התמקדו בעצם קבלת ההחלטה והדבקות בה ולא בניסיון לקבל את ההחלטה ה"נכונה". הימנעות מקבלת החלטות או עיסוק בהתלבטות ובחרטה מזרימים משאבים למקום הלא נכון ואינם מאפשרים עשייה.

דרך מס' 8 – אסרטיביות
עמידה בסדר עדיפויות תלויה במידה רבה גם ביכולת שלכם להגיד לא. יעילות בניהול משימות דורשת לזהות את כל אותם המקומות בהם המאמץ שאתם משקיעים חורג מהעיקר. זה כולל לדחות על הסף משימות שיעמיסו עליכם מדי וזה כולל גם לוותר על חלקים בתוך המשימה או על סטנדרטים מוגזמים שבסופו של דבר יפגעו בביצוע.

דרך מס' 9 – גמישות
אחרי שכל עקרונות התעדוף הללו הוצגו, צריך לציין שתכנון טוב משאיר מקום גם לבלתי צפוי. חשוב להבין שהמטרה בארגון סדר עדיפויות היא לבסס שליטה במשימות ולהיות בקשר תמידי עם המציאות. עם זאת, גם אם תהיו יעילים ביותר, לא תוכלו לממש לחלוטין את כל ההחלטות. זה לא אומר שמוותרים על התכנון, אלא שאם משהו משתבש, מתאימים את התכנית וממשיכים לעבוד בשיטתיות.

דרך מס' 10 – למידה
בתור סטודנטים, אתם כבר יודעים שהחיים הם למידה מתמשכת. גם המיומנות של ארגון סדר עדיפויות משתפרת ומשתכללת עם הזמן. בהדרגה תלמדו מהו סדר היום הנכון עבורכם, איך לבצע אומדן זמן של משימות שונות ומהם המכשולים האורבים לכם בדרך.
לסיכום, יישום עקרונות אלה באופן עצמאי או בליווי מומחה לאסטרטגיות למידה יבטיח ארגון יעיל של סדר עדיפויות והתמודדות טובה יותר עם העומס בחיים הסטודנטיאליים.

הכותבת, מיה שלק, מומחית בהקניית מיומנויות למידה לסטודנטים ובעלת M.A. בחינוך מיוחד 

http://www.academaya.co.il

מדריך להכנת עבודה סמינריונית: חלק ראשון

images (28)

סמסטר שלם הקשבת להרצאות בנושא שמעניין אותך יותר או פחות, הגעת להרצאות ואף בחרת לך נושא לעבודה סמינריונית. איך להתחיל? מה לעשות כדי שהעבודה הסמיניריונית תצליח?. במקרים רבים עבודה סמינריונית יכולה להוות קיר טיפוס מאתגר ביותר. היא כוללת איסוף חומר, התייעצות עם המרצה או המנחה, קריאה של טקסטים רבים ועוד. יש טעם רב בלהפוך חוויה זו לחוויה מאורגנת יותר וזו הכוונה של הכתבה הבאה.

שלב ראשון: תכננו בגדול. קחו לוח שנה חודשי וסמנו את הזמן בו אתם מתכננים להגיש את העבודה הסמינריונית – כשבוע לפני מועד ההגשה שקבע המרצה. עשו זאת כדי להיות מוכנים למקרה בו לא תעמדו בזמנים שאתם מתכננים. חלקו את עבודת הסמינר לחלקים. איסוף חומר, קריאת החומרים הנדרשים, מפגש עם המנחה, כתיבת החלק התאורטי, מחקר, כתיבת החלק המחקרי, הגהה ועוד קטגוריות המתאימות לעבודתכם.

סמנו בלוח החודשי את הזמן שתקדישו לאותו החלק בעבודה הסמינריונית. הזמן המינימלי לעשיית כל אחד מהחלקים לא יכול להיות נמוך משעתיים בהן ניתן ללמוד באופן מרוכז ובין לבין לעשות הפסקות קצרות. נסו לעשות הפסקות של 10-15 דקות ולא יותר. כוונו התראה בשעון או בסמארטפון לזמן אותו אתם מעוניינים להשקיע במשימה וצאו לדרככם.

שלב שני: פתחו יחסים טובים עם המרצה שלכם. שוחחו על העבודה הסמינריונית. לפני השיחה כתבו לעצמכם בנקודות על מה תרצו לשוחח, כתבו נקודות להבהרה,אל תתביישו לבקש פירוט נוסף של דברי המרצה במקרה שלא הבנתם. דברו על הצרכים המיוחדים שלכם: הארכת זמן ההגשה, צורך במתן הסברים נוספים ועוד. חלק מהמרצים יתאמצו למתן הנגשה טובה יותר של העבודה הסמינריונית. לפגישה זו הביאו אתכם מכשיר הקלטה כדי שתוכלו להאזין למפגש בשנית במידת הצורך.

שלב שלישי: מפו את החומרי הלימוד שאספתם. כתבו את כל הכותרות על דף מאורגן וסמנו על פי סדר עדיפויות איזה מאמר הוא המאמר המתאים ביותר לנושא העבודה ואת החלק הרלוונטי ביותר שלו. אין צורך לקרוא את כל המאמרים או את המאמרים במלואם. את המאמרים החשובים ביותר יש לקרוא, על האחרים ניתן לרפרף.

אם אתם מתקשים בנושא הקריאה – אל תהססו, היעזרו בשותפים לעבודה הסמינריונית או סטודנטים נוספים שהשתתפו בסמינר. צרו מפגש בו דנים על המאמרים, ושבו תוכלות לתרום באופן אחר שאיננו כולל קריאת מאמרים. לדוגמא, ארגון המפגש, הקלטתו ושליחה למשתתפים, העלאת שאלות לגבי המאמרים וכתיבת סיכום המפגש.

מדריך להכנת עבודה סמינריונית: חלק שני

דחיינות, ההפרעה הבלתי מאובחנת של הסטודנטים, התופעה שבגללה תחפשו את זמנכם האבוד, תרוצו אחר המילים על מנת להספיק, תבלו לילות חסרי שינה בכתיבה אינטנסיבית ותוציאו תחת ידכם עבודה סמינריונית בינונית ולבסוף מתוך שינה תאמרו: "יכולתי יותר". אז, איך מתמודדים ומנצחים את הדחיינות?

הדרך איננה פשוטה וברוב המקרים לא מנצחים את הדחיינות אלא מפחיתים אותה. אך תחילה, בואו ונכיר את הדחיינות. הגדרה אחת של דחיינות היא הימנעות ממשימה אברסיבית, כלומר לא נעימה.

סטודנטים רבים המתמודדים עם לקות למידה או ADHD חוו בעבר חוסר הצלחה בנושאים לימודיים בגלל הקושי שלהם, על כן הם מתועדים במחקרים כדחיינים יותר מהסטודנט הממוצע. אך אל דאגה- איגדנו מספר טיפים על מנת לסייע לכם לבנות סביבה לימודית והתנהגותית נקייה מדחיינות.

1. הימנעו מטלויזיה, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, וואטסאפ וסמארטפונים. איך נמנעים? דואגים שלא יהיו בסביבתכם. את הפלאפון שימו מחוץ לחדר וודאו שישמור על שקט. את הפייסבוק הגבילו לצפייה דרך הסמארטפון, סגרו טלויזיה וכו'. כמו כן, עשו הפסקות מרוכזות אחת לזמן למידה בהן תגלשו באינטרנט, תדברו בטלפון ועוד. על הפסקות אלו להיות מחוץ לחדר הלמידה. חדר הלמידה מיועד רק ללמידה.

2. רשמו בדף בצד מטלות שעולות בזמן הלמידה על מנת לא לפגוע ברצף הלמידה. גם אם מדובר בנושא חשוב, הוא יכול לחכות כ- 20 דקות עד ההפסקה הבאה.

3. בחרו נושאי עבודה מעניינים על מנת להימנע משעמום. לכאורה, עצה זו נראית ברורה אך סטודנטים רבים בוחרים נושאים שמשעממים אותם לעבודות סמינריונית בגלל שהנושא נראה להם קל או שזה הנושא שהשותף שלהם לעבודה בחר.

4. השתמשו בקנבן אישי על מנת לנהל את המשימות העומדות לפניכם ותגמלו את עצמכם כאשר הצלחתם לעמוד במשימה בעלת דרגת חשיבות גבוהה.